פסק דין
בהסכם שנחתם ביום 4.5.2006 בין התובעת, יצרנית ומשווקת של מתקני משחק, לבין הנתבעת, חברה העוסקת בביצוע עבודות תשתית ובנייה, הוסכם שהתובעת תספק מתקני משחק לבית ספר בלהבים שנבנה על-ידי הנתבעת. המחיר שנקבע עבור בניית המתקנים היה 79,390 ₪ בתוספת מע"מ. בתום ביצוען של העבודות, הנפיקה התובעת לנתבעת חשבונית מס בסך של 78,262 ₪. הנתבעת לא שילמה לתובעת את מלוא הסכום, אלא לטענת התובעת, נותרה חייבת סך של 10,406 ₪ כולל מע"מ. מכאן תביעתה של התובעת לקבלת היתרה.
בדיון שהתקיים ביום 13.5.2010 הגיעו הצדדים להסדר דיוני שלפיו הצדדים יסכמו בכתב את טענותיהם, ויגישו את סיכום טענותיהם במקביל. עוד הוסכם שהצדדים רשאים להסתמך על כל המסמכים המצויים בתיק, לרבות התצהירים שהוגשו מטעמם ונספחיהם, וכן מסמך נוסף של התחשבנות שנערך על-ידי הנתבעת (נ/2). סיכומי הצדדים הוגשו ביום 27.5.2010.
2.הנתבעת העלתה שלושה טעמים שבעטיים, כך לטענתה, הייתה רשאית לקזז מן הסכום שעליו הוסכם כ-8,000 ₪ כולל מע"מ, על-פי החישוב שערכה (נ/2). טעמים אלו הם: האחד, איחור במסירת הפרוייקט. השני, הפחתה בגין משטח גומי חלק. השלישי, פגם בעבודה.
להלן נדון בטענות הצדדים ביחס לשלושת הטעמים האמורים. בעניין זה יוער, כי משלא נחקרו המצהירים על תצהיריהם, לא ראיתי לנכון להכריע בשאלות מהימנות, והמסקנות שאליהן הגעתי מבוססות בעיקרן על המסמכים הרבים שצירפו הצדדים.
איחור במסירת הפרויקט
3.בהסכם שעליו חתמו הצדדים ביום 4.5.2006 הוסף סעיף 14 בכתב יד, שבו נקבע ביחס למועד הביצוע, "ביצוע מיידי". אך אין חולק שבסופו של דבר הושלמה העבודה רק ביום 29.6.2009.
התובעת טוענת כי העיכובים נבעו משני גורמים. האחד, שינוי התקן ביחס למתקני שעשועים והשני, השטחים שהוכנו להתקנת המתקנים היו קטנים מאלו שהוזמנו.
ככל שהדברים אמורים בשינוי התקן, נטען ששונה בשנת 2006, אך לא הובהר מתי שונה או מדוע גרם לשינוי. מכל מקום, כפי שנטען על-ידי הנתבעת, בסופו של דבר אישור מכון התקנים למתקנים שהותקנו מתייחס לתקן משנת 2000 (נספח ה' לתצהיר התובעת). כך שלא ניתן לומר שהגורם הראשון, שינוי התקן, הוכח ואף לא שאכן הצדיק את דחיית השלמת הפרויקט.
באשר לאי התאמת השטחים למתקנים, אכן ישנה התכתבות שממנה עולה כי הייתה אי התאמה שכזו (נספח ג' לתצהיר הנתבעת). יחד עם זאת, מכתבים אלו הוחלפו במהלך חודש יוני 2006, וממכתב מסוף החודש, מיום 29.6.2006, ששלחה אדריכלית הפרויקט, עולה כי בסופו של דבר התוכנית שבוצעה הייתה זהה לזו שתוכננה. כך שלא הוכח שאכן בנייה שגויה של השטחים להצבת המתקנים עיכבה את התקנתם. בנוס, אפילו היה צורך בשינוי השטחים, לא הובהר מדוע עבודה שנמשכה כעשרה ימים, נדחתה לפרק זמן ממושך יחסית, שרחוק מלהיות "מיידי", כפי שהוסכם.
הפחתה בגין משטח גומי חלק
4.אין מחלוקת בין הצדדים שמשטח הגומי למתקנים שהוזמן מלכתחילה, היה בשלושה גוונים, ובסופו של דבר סופק משטח העשוי מגוון אחד. הצדדים האריכו בעניין זה, וטענו טענות מטענות שונות, תוך הסתמכות על מסמכים שונים, על עלויות כל אחד מסוגי המשטחים ועל הפרשי העלויות בין שני סוגי משטחי הגומי.
התובעת טענה שהשינוי נעשה בתיאום עם האדריכלית שליוותה את הפרויקט, וכי משטח העשוי משלושה גוונים עשוי לגרום לנזקים למשטח. בכל מקרה, לטענתה, ההפרש במחיר בין שני סוגי המשטחים הוא כ-5% בלבד.
מנגד טענה הנתבעת, כי אין חולק שמשטח הגומי שסופק אינו זה שהוזמן, מכיוון שכאמור, הוזמן משטח בשלושה גוונים, וסופק משטח בעל גוון אחד. לטענתה, ההפרש במחיר בין שני סוגי המשטחים הוא בשיעור של כ-15%.
לא מצאתי לנכון להתעמק בכל המסמכים ובכל פרטי טענות הצדדים בעניין זה. די בכך שאין חולק כי משטח הגומי שסופק אינו זה שהוזמן, וכי סופק משטח זול יותר, כדי להצדיק הפחתה במחיר שעליו הוסכם.
פגם בעבודה
5.גם בעניין הפגמים שנפלו במתקנים לא ראיתי צורך להאריך. כך מן הטעם הפשוט, כי אין מחלוקת בין הצדדים שאכן היו פגמים במתקנים ובמשטחי הגומי, וכי אלו תוקנו בסופו של דבר על-ידי התובעת. לתמיכה בטענתה שהמשטחים תוקנו, צירפה התובעת תמונות המלמדות על התיקונים הסופיים, שנעשו. אולם התיקונים הסופיים נעשו רק בחודש נובמבר 2008.
ככלל, צודקת התובעת בטענתה כי במקום שקבלן נדרש לתקן ליקוי והוא עושה כן, אין להטיל עליו גם פיצוי, מאחר שבמצב זה יימצא משלם פעמיים, גם בתיקון וגם בתשלום הפיצוי (חוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974, סעיפים 2, 3 ו-4). אולם במקום שבו התיקונים הסופיים נעשו זמן כה רב לאחר שהתגלו הליקויים, שלגביהם ישנה התכתבות עוד משנת 2007 (נספח ד' לתצהיר הנתבעת. למשל מכתב מיום 11.3.2007), לא ניתן לומר כי די בתיקון, וכי אין מקום גם לחיוב בתשלום פיצוי.
סיכום
6. משטענה הנתבעת טענות שלפיהן הייתה זכאית לקזז מן הסכום שעליו הוסכם, עליה הנטל להוכחת טענותיה. כמפורט מעלה, הנתבעת אכן הוכיחה שהייתה הצדקה לקיזוז הנטען על ידה, וזאת משלושה טעמים, איחור במסירת הפרויקט, הפחתה בשל סוג משטח הגומי ופגם בעבודה.